נפרדים!

זהו. זה סופי!!! אתמול בנחישות החלטתי שאנחנו נפרדים. שנים של מערכת יחסים לא יציבה, עליות ומורדות, תככים, כעסים ומזימות כנגדך. אך אתמול החלטתי לשים לזה סוף! אנחנו נפרדים וזה סופי ולתמיד. אני מקווה. והסיבה לכך היא ששיקרתי לעצמי, לא טוב לי איתך. קשה היה לי להודות בפניי כולם אבל אנחנו…

Continue reading

הצצה לספרה של נטע

למען שפיותי יצאתי למרפסת והדלקתי סיגריה. אני עדיין לא מעכלת את מה שקרה כאן עכשיו. הבית הזה שהיווה עבורי את הכישלון הכי גדול שלי פתאום מחבק אותי פנימה, הבחורה הזאת שהיוותה עבורי מכשול למה שחשבתי שאני רוצה, עכשיו נותנת לי להרגיש רצויה. מאות סיגריות הצתתי במרפסת הזו, סיגריות של שנאה,…

Continue reading

חריטה בלב

**** לקרוא רק אם קראתם את "חצויה" **** "איפה איזבלה? מה קרה?" "איתן, אתה ער. דאגנו לך כולנו, חיכנו שתתעורר." "אימא, איפה בלה?" תקפתי. "איתן, הם מחפשים אותה. היא התקשרה לספר לי איפה אתה ושאתה זקוק לעזרה ומאז נעלמו עקבותיה." "מה זאת אומרת נעלמו עקבותיה. מי מחפש אותה?" "המשטרה." "אריק,…

Continue reading

פרולוג "חצויה"

הרצפה מרוחה בדם. זה הדם שלי! עד מתי? עד מתי איאלץ לסבול את הזעם שלו? בעדינות אני מנסה להחליף את בגדיי, אני לא רוצה להפריע לו בשנתו. על קצות האצבעות אני מפלסת את דרכי לדלת הכניסה ויוצאת החוצה. אני מבינה ששכחתי את הטלפון שלי בדירה, אני לא מעזה לחזור פנימה,…

Continue reading

ממחשבותיה של לורי

הוא נוגע, לא נוגע בי. הוא שלי ולא שלי. אנחנו כאן ביחד, שוכבים במיטה, משלימים אחת את השני ועוד רגע בדיוק הוא כבר לא יהיה שלי. הוא כבר לא אומר לי שהוא אוהב אותי, הוא כבר לא נותן להרגיש את המילים. עכשיו אני מרגישה רק את חום גופו שעוד רגע…

Continue reading

המכתב שלא פורסם

רני אהובי, היום הבנתי את גודל האשליה. ליבי החסיר פעימה כאשר היא נעמדה מולי, היא עמדה שם ולא חיבקה, היא עמדה שם ולא הביעה רגש, אפילו לא מילה טובה. היא נראתה בדיוק כמותה, כמו אמא שלי, אמא שלי אשר אינה. ואני, אני עזבתי הכל בשביל מה? אני עזבתי אותך כדי…

Continue reading