חריטה בלב

**** לקרוא רק אם קראתם את "חצויה" ****

"איפה איזבלה? מה קרה?"

"איתן, אתה ער. דאגנו לך כולנו, חיכנו שתתעורר."

"אימא, איפה בלה?" תקפתי.

"איתן, הם מחפשים אותה. היא התקשרה לספר לי איפה אתה ושאתה זקוק לעזרה ומאז נעלמו עקבותיה."

"מה זאת אומרת נעלמו עקבותיה. מי מחפש אותה?"

"המשטרה."

"אריק, הוא זה שלקח אותה. אני חייב לדבר עם השוטר."

אני מנסה לקום ומבין שאיני יכול לנוע, הכתף שלי כואבת וראשי מסוחרר מהתזוזה.

"הוא ירה בך, אתה חייב לשכב עכשיו." אמא לא מאפשרת לי לזוז מהמיטה.

"הם חייבים לפעול מהר לפני שהוא יצליח במעשיו והיא תעלם."

"היית מחוסר הכרה מעל יממה בגלל הניתוח בכתף. אל תדאג, המשטרה כבר בעקבותיהם, היא תימצא!"

"אז הם יודעים לאן הוא לקח אותה?" חשתי הקלה לרגע.

"לא יקירי. הם עדיין לא איתרו אותה." ברגעים אלה ממש חשתי סכין מפלחת את ליבי, הדם נזל לכל הכיוונים והחדר כוסה אדום. ידעתי שאין לי שום סיבה להמשיך להיות בלעדיה, אני לא אעמוד באובדן, אני לא אוכל להמשיך להיות אני. אחרי קארין מתתי וברגע שאיזבלה נכנסה אל חיי קמתי לתחייה, הלב שלי לא ישרוד מוות נוסף!

 

כבר שבועיים מחפשים אחריה. לא ייתכן שהיא פשוט נעלמה.

"איזה מין עבודת בילוש זו? בחורה אחת שנחטפה אתם לא מצליחים למצוא?"

"איתן, יש מספר רב של שוטרים שמחפש אחריה. טרם התייאשנו."

"חייבים למצוא אותה בהקדם, לפני שהוא יפגע בה."

אני יוצא מסלון ביתי, שם הקמתי מוקד למשטרה כדי שימצאו את בלה ונגש לחדר השינה כדי למצוא רגע של פרטיות. בחדר השינה הסדינים עדיין לא הוחלפו, יש להם את ריחה של בלה ולכן אסרתי על לוסיה לגעת בהם.

אימי מגיעה בעקבותיי. היא מציעה את נחמתה, משתדלת ככל יכולתה לתמוך בי במשבר הזה.

"שנים חיכיתי לה. שנים לא הייתי מסוגל לאהוב אחרת! אני לא אשרוד אם היא לא תחזור."

"איתן, היא תשוב. אני בטוחה שימצאו אותה, לא ייתכן שהוא יצליח להעלים אותה ככה."

"יש כל כך הרבה דברים שאני צריך לומר לה. היא לא יודעת כמה אני אוהב אותה. אני אחכה לה לנצח ויותר."

התכוונתי לכל מילה. אין לחיי משמעות ללא איזבלה. אני פשוט אוהב אותה. לפעמים יש לי הרגשה כאילו כל הדרכים בחיי הובילו אותי היישר אליה, כל היתר היה פשוט הכנה.

חולף לו עוד יום

ועוד יום

ועוד לילה

ועוד יום ואולי זה בכלל עוד לילה

ואני נותרתי רק עם חריטה בלב, מחכה לה שתימצא.

תגובה אחת

  1. מדהים! אהבתי לקרוא מה הוא מרגיש (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים