הצצה לספרה של נטע

למען שפיותי יצאתי למרפסת והדלקתי סיגריה. אני עדיין לא מעכלת את מה שקרה כאן עכשיו. הבית הזה שהיווה עבורי את הכישלון הכי גדול שלי פתאום מחבק אותי פנימה, הבחורה הזאת שהיוותה עבורי מכשול למה שחשבתי שאני רוצה, עכשיו נותנת לי להרגיש רצויה. מאות סיגריות הצתתי במרפסת הזו, סיגריות של שנאה, אהבה וחוסר ביטחון עצמי. לא ידעתי איך לקבל את האמת ולכן חייתי באשליה. נתתי לעצמי להאמין בסיפור אגדה שאני המצאתי! אפשרתי לעצמי להיות תמימה.

תוך כדי בהייה בעשן המסתלסל מריאותיי אני מבינה את מה שהייתי אמורה להבין כבר מזמן. זאת בעצם אני, אני זאת שהרסה לי, אני זאת שפגעה בי ואני זאת שלא חיבקה אותי. היום אני שואפת להיות אחרת, שואפת להיות אני חדשה. להיות זאת שיודעת שיש מי שמחכה לי אלפי קילומטרים מכאן, זאת שיודעת שטעיתי בעבר, זאת שמוכנה להתייצב מול אותן הטעויות ולהישאר שפויה. פשוט להיות זאת שהבריאה!

הוצאתי מכיסי את הטלפון ונתתי לאצבעות לרקד על המספרים, הייתי חייבת לשמוע את קולו, אני חייבת לדעת שהוא כאן בשבילי אפילו אם הוא נמצא אלפי קילומטרים ממני. הקשבתי לצליל החיוג וליבי פעם בחוזקה, זיעה קרה בצבצה על מצחי וחשתי לרגע נואשת. אם הוא לא יענה לי אני אשאר כאן ללא תמיכה. יודעת אני בוודאות שלא לתמיכתו אני זקוקה אלא רק לאהבתו ולידיעה שהוא כאן בשבילי, לא חשוב מה. בשניות הבודדות שצליל החיוג התנגן הספקתי לבנות ולהרוס עולמות שלמים במוחי, מיליון סיטואציות שיכלו להתרחש עברו אצלי בתודעה ואז הוא ענה. לא נתתי לו להשחיל מילה ומיד התפרצתי, "אני צריכה אותך כאן איתי עכשיו." נשפתי את האוויר מריאותיי והמשכתי, "פגשתי אותה ובעוד כמה דקות אפגוש גם אותו. לא תכננתי את זה, לא הגעתי מוכנה למפגש." הסרתי את המעמסה מעליי והתרווחתי בכיסא. הבטתי פנימה וראיתי את לורי במטבח, היא שמעה מוזיקה והייתה עסוקה בבישולים. היא לא ייחסה חשיבות להימצאותי כאן איתה.

"את יודעת שהכול כבר מאחורייך. את מבינה שאת היחידה שעדיין מתעסקת בעבר? אני לא רוצה שתעני, אני רק רוצה שתקשיבי. כאן אצלי בדירה, יש מקום חם ששמור רק לך! אצלי בלב יש צד שלם שפועם רק בשבילך. מי שהיית בעבר, מה שעשית בעבר לא צריך להשפיע על מי שאת היום. אני מכיר נטע חזקה, דעתנית, לפעמים קצת מרגיזה. אישה יפה וחברה טובה. תעברי את הערב הזה במחשבות עליי ועלייך ולא עליהם, תהיי אינטרסנטית הערב ותחשבי רק על עצמך ומה שמטיב איתך."

הקשבתי למילותיו בלהט והרגשתי בדיוק את מה שהייתי צריכה להרגיש.

"אני רוצה שתנשק אותי," ביקשתי כי זה בדיוק מה שאני צריכה.

"הסתכלי בעיניי. אל תסירי מבט לרגע! תרגישי את מה שאת מרגישה כשאת איתי ותחושי את שפתיי על שפתייך. תני למבטי לחדור לנשמתך, תרגישי מהופנטת ממני כפי שאני מהופנט ממך." נשימותיו מתנגנות ברקע הדממה, מתמזגות עם נשימותיי. "עכשיו עצמי את עינייך ותרגישי את נשימותיי על עור פנייך. לשוני מפשקת את שפתייך ופוגשת בלשונך. נשקיני כפי שהיית רוצה שאנשק אותך. תאהבי אותי כפי שאני אוהב אותך. אל תרפי, תרגישי את מתיקות לשוני ממתיקה את עולמך, פשוט תרגשי אותי."

טעמה של הסיגריה התערבב בטעמו המתוק והרגשתי אותו בדיוק כפי שהייתי צריכה. הוא נתן לי את הכוח לעבור את הסיטואציה אליה עמדתי להיחשף, את הכוח להבין שאני בשליטה.

"עכשיו פיקחי את עינייך ושוב הביטי בעיניי. תראי לי כמה את חזקה, אם לא למענך אז למעני." פקחתי אותן ושקעתי ביופיו המלאכי, נתתי לעצמי להיבלע במבטו ולחוש את אהבתו. אפשרתי לעצמי להיות חזקה!

"ננתק את השיחה בתנאי שאת יודעת שאני שם איתך, אוחז בידך ומביט בעינייך עד לשיחה הבאה."

נותרתי שלוות נפש אחרי השיחה. אפילו בראותי את הדמויות המוכרות מתקרבות לבניין המגורים מהחנייה, שלוות נפשי לא הופרעה. ידעתי שקולו יחזק אותי, יעצים אותי וישריש בי בדיוק את מה שהייתי צריכה. כל שריד של דילמה, כל זכר להתלבטות שאולי נותר בי כדי לדעת עם מי אני צריכה להיות, נעלמו כלא היו. אני יודעת שבחרתי באהבה הנכונה.

תגובה אחת

  1. ליזו אלחרר

    את הפכת בעיניי לסופרת שלא חשוב מה תכתבי, אני רוצה לקרוא, יש לך סגנון כתיבה, זורם וממכר, אני מחזיקה לך אצבעות שתסיימי במהרה ותעשירי אותנו הקוראים בעוד ספר נפלא שלך.
    ברכה והצלחה
    שאפו ענק.
    ודרך אגב, זה רעיון גאוני בעיניי לכתוב על נטע ספר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים